הסוף לממולאים מעייפים!

איך להחזיר ילדים למסגרות?

השנים 2020-2021 הציבו בפני כל אנשי העולם אתגרים לא פשוטים, אך האנשים שכנראה הכי הושפעו מכך הם כנראה הילדים. ראשית כל, בגלל שעבורם שנה זה תקופה הרבה יותר ארוכה מאשר בשבילנו (תנסו להיזכר איך כשהיינו ילדים כל שנת לימודים הרגישה כמו נצח, והחופש הגדול כמו חיים קטנים משל עצמם). לכן החזרה לשגרה הרבה יותר קשה עבורם מאשר עבורנו.
למרות שהחזרה לשגרה כבר מתרחשת בימים אלה, התהליך הוא לא מהיר, משום שההתרגלות ללימודים מחדש דורשת זמן. בנוסף, מדובר בהסתגלות מחדש למסגרת באשר היא, ויש כמה וכמה המלצות כלליות שיעזרו גם לילדים וגם להורים לצלוח את התקופה המורכבת.

להתחיל להיערך מראש בצעדים קטנים

גם המסגרות החינוכיות נוטות להתחיל את הלימודים בהדרגתיות – עם ימים קצרים, שיעורים בנושאים חופשיים יחסית ותוך התחשבות במצבם הנפשי של הילדים (אך בגבולות הסביר) והקשיים שלהם. אחד הדברים המורכבים עבור הילדים בחזרה לשגרה זה כמויות הרעש. בבית הם היו יושבים לרוב בסביבה יחסית שקטה של המשפחה הקרובה, אך בית הספר העמוס באנשים סף הרעש גבוה יותר מלכתחילה, וזה דורש תקופת הסתגלות מסוימת וחלק מהילדים יחושו בזאת יותר מאחרים.

לדבר באופן פתוח ומותאם גיל

כאמור, התקופה של הקורונה הרגישה לילדים הרבה יותר ארוכה מאשר לנו, המבוגרים. וככל שהילד צעיר יותר, כך הוא הושפע יותר משינוי ההרגלים הזה. כדאי לדבר על הילדים בפתיחות על מה שעבר עלינו, על הרגשות שלהם ועל הקשיים שבהם כרוכה החזרה לשגרה עבורם.

לעודד שיחות על הנושא בין אחים וחברים

יש דברים שהילדים לא מרגישים בנוח לחלוק איתנו, ההורים. אך אפשר וגם כדאי ליצור עבורם סביבה מכילה ובטוחה לשוחח על הרגשות שלהם בקרב בני גיל או בקבוצות גיל קרובות – דברו עם האחים הגדולים שיתמכו קצת בקטנים, עכשיו כשאפשר להיפגש נסו ליצור שוב חברויות וקשרים חברתיים בריאים באמצעות אירוח והתארחות בבתים של ילדים אחרים, מפגשים מרובים בגן השעשועים השכונתי ועוד. הילדים יראו שחבריהם חווים את אותם הקשיים והחששות, והחזרה לשגרה תהיה קלה להם יותר, בגלל שהם ידעו שהם לא לבד.

לקבל בהבנה והכלה מצבי נסיגה בגילאים שונים

מצבי לחץ ואירועים טראומתיים (וכל שינוי חד בשגרה עשוי להיות טראומתי, לא תמיד מדובר באירועים מטלטלים באופן מובהק) עלולים לגרום לילד לרצות באופן לא מודע לחזור להיות קטן יותר, בתקופה שבה הכל היה ברור, יציב ופשוט יותר. בגילאים שונים הנסיגה מתבטאת בדרכים שונות – יש שיחזרו להרטיב, ילדים קטנים יותר יירצו יותר בקרבת האם בניסיון לחזור לגיל הינקות, יש שיפחיתו בדיבור או יחזרו להתפרצויות זעם שהיו אופייניות להם בשלבים מוקדמים יותר בהתפתחותם. יש לקבל את העניין בהבנה ובמקרים של נסיגות חריגות ומתמשכות כדאי אף לפנות לייעוץ מקצועי.

להרבות בפעילות גופנית

פרט מובן מאליו שרבים מאיתנו שכחו בשל חוסר האפשרות להתרחק מהבית – פעילות גופנית חשובה וחשובה ביותר בכל גיל. בשל מגבלות התנועה רבים מאיתנו מצאו את עצמנו במצב הרבה יותר סטטי מהרגיל, עם שעות ישיבה מרובות, ללא מרחב לפסוע בו וללא הזדמנויות להזיז את הגוף. התנועה חשובה לילדים לא פחות, וגם האמצעים הקיימים בבית לא החליפו פעילות באוויר הפתוח. היעדר הפעילות הגופנית משפיע גם על מצב הרוח, גם על חילוף החומרים וגם על ההתפתחות כולה. לכן, כחלק מההסתגלות לחיי השגרה, חשוב להחזיר לחיי הילדים את הפעילויות הגופניות האהובות עליהם בצורת טיולים, חוגים, מפגשים הכוללים משחקי קבוצה וכדור, ולצד כל שאר ההכנות – זה יסייע להם לחזור לחיי השגרה באופן חלק וחיובי יותר.

אנו מקווים שילדים בכל הגילאים (גם בני 30-40+) יצליחו לחזור לשגרה ככל הניתן ולהפיק מהתקופה הזאת את החוסן הנפשי לעמוד באופן איתן גם בפני שינויי שגרה חדים בעתיד – ובכך לנצל את התרומה הגדולה ביותר של תקופת הקורונה, שהיא החוסן הנפשי, היכולת להסתגל לתנאים לא שגרתיים ולמצוא את הטוב והחיובי גם בתוך הקושי.