הסוף לממולאים מעייפים!

הרטבת לילה אצל ילדים מעל גיל 6

הרטבת לילה אצל ילדים

מאיזה גיל הרטבת לילה אצל ילדים נחשבת לתסמין או בעיה בפני עצמה? נושא זה עולה לעתים קרובות בקרב שיחות בין ההורים לרופא הילדים או פסיכולוג הילדים.

תופעת הרטבת הלילה לאחר הגמילה זו תופעה יחסית שכיחה, אך באופן טבעי היא גורמת למבוכה ובושה בקרב הילדים ויוצרת בעיה ואי-נוחות עבור ההורים, וזה מצדו מעכיר את האווירה בבית ואפילו פוגע ביחסים הבין-דוריים, בעיקר אם הבעיה ממשיכה גם בגילאי בית הספר.

עד כמה נפוצה תופעת הרטבת לילה?

העצה הראשונה שנותנים הרופאים בהקשר להרטבת לילה היא להיות סבלניים, היות ורוב הילדים מתגברים על הבעיה הזאת בעצמם עם הגיל, כך שהדבר הנכון לעשות הוא לא ללחוץ עליהם מעבר הדרוש.

מומחים משערים ש-15-20% מהילדים מרטיבים את המיטה מפעם לפעם בגילאי חמש עד שבע. ככל שהילדים מתבגרים המספרים הולכים ויורדים, ולקרות גיל 16 נותרים רק 2%.

הרטבת לילה – הסיבות

במקרים רבים, להרטבת לילה יד מקור גנטי מולד שניתן לרשת מאחד ההורים או הדודים.

רוב הילדים המרטיבים בגילאים בוגרים יותר מאופיינים בשינה מאוד עמוקה, כך שהאות של גופם על כך ששלפוחית השתן שלהם מלאה לא מספיק כדי להעיר אותם.

לילדים אחרים יש שלפוחית שתן קטנה מדיי, או שהם לא מפרישים מספיק מהורמון שנקרא ווסופרסין שמיועד להפחית את ייצור השתן במהלך השינה.

סיבה נוספת להרטבת לילה היא שינויים כלשהם בשגרה, כולל הוספת תינוק למשפחה, שינוי שעות השינה בשל חופשה. וכמובן שגם לחץ נפשי או טראומה עשויים לגרום להרטבה, כגון גירושין, מחלה של אחד ההורים, פטירה של סב או סבתא וכו’.

 

במקרים מסוימים,כאשר הרטבת הלילה היא תופעה חדשה או חוזרת, זה עשוי להיות סימן לבעיה בריאותית אחרת, בעיקר מעל לגיל 7. במידה ולא התרחשו שינויים טראומטיים חמורים במשפחה, ניתן לבצע בדיקות מקיפות לבדיקת בעיות אפשריות כגון סוכרת, עצירות, דום נשימה בשינה או זיהום בדרכי השתן. ברמה הפסיכולוגית, חשוב מאוד שהרצון להפסיק להרטיב יגיע מהילד עצמו, ובמידה והתופעה אינה תכופה ואינה מהווה חלק מבעיה בריאותית מקיפה יותר, ניתן להתייחס לכך בקלילות.

כיצד לעזור לילד שמרטיב?

חשוב מאוד שלא להאשים את הילד, ולנסות לפנות לעידוד חיובי, ומתן כלים יעילים שיסייעו לילד לפתור את הבעיה, יחד עם עזרה מצדכם.

ניתן לשלוט על כמות הנוזלים שנצרכת לפני שהילד הולך לישון, וללמד את הילד לשתות את רוב המים במהלך החלק הראשון של היום..

בנוסף, כדאי לבנות הרגל של הליכה לשירותים כל שעתיים שלוש במהלך היום, ולפני השינה עוד פעמיים – פעם אחת שעה לפני, ופעם אחת ממש לפני שהולכים לישון. זה יאפשר למנוע מצב של שלפוחית מלאה מדי בשעות הלילה.

אפשרות נוספת לילדים בוגרים יחסית, היא ללמד אותם לעקוב בעצמם אחר התדירות שבה הם זקוקים להשתין. זה יאפשר להם להרגיש בשליטה ועם הזמן ללמוד לעבוד עם גופם באופן יעיל ומעצים.

עזרים נוספים למניעת או הפחתת התופעה

כדי לא לפגוע באיכות השינה, כדאי ליצור תנאים שיאפשרו לילד לחזור לישון במהירות גם במקרה של הרטבת לילה – כולל מגן מזרון והכנת בגדים להחלפה ליד המיטה.

אפשרות נוספת שקיימת בשוק היא מכשיר המודיע על כך שבגדיו של הילד מתחילים להירטב. ההתראה היא יותר עבור ההורים, אך עם הזמן הוא יכול ליצור טריגר עבור הילד להתעורר וללכת לשירותים. אך חשוב שהילד יהיה מעורב בתהליך על מנת שהוא יצליח, לכן כדאי להתייעץ עם הרופא לפני רכישת מכשיר כזה.

במקרים מסוימים ניתן לנקוט גם בטיפול תרופתי, כגון דסמופרסין – למשל במקרים שבהם הילד ישן מחוץ לבית ורוצה להיות בטוח שלא יהיו "תאונות". גם על כך יש להתייעץ עם הרופא, כמובן.

לסיכום, אנו רואים שמדובר בתופעה שניתן להתמודד איתה באופן יעיל מבלי לעורר בילד תחושות לא נעימות (מעבר ממה שהוא חש גם ככה), וכדאי לגשת לעניין ברגישות ולפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך. ובסופו של דבר, במידה ולא מעורבות בעניין בעיות בריאותיות אחרות, תופעה זו תחלוף מעצמה בהדרגתיות ועם הגיל.