הסוף לממולאים מעייפים!

7 צמחים שיעברו את החורף בשלום במרפסת (ואולי אפילו ייהנו ממנו)

הציבעונים הם פרחים נהדרים לשתילה לחורף הישראלי

מדינת ישראל בורכה במזג אוויר נעים רוב ימות השנה. בחלק מאזורי הארץ, ניתן אפילו לגדל צמחים שעבורם האקלים המקומי מותח את גבולות התפוצה הטבעית שלהם. ביקשנו מ ד"ר נצח פרביאש – מנכ"ל פארק קרסו למדע באר שבע וחובב חקלאות ביתית מושבע, להמליץ לנ על 7 סוגי צמחים שנוכל לגדל במרפסת ויעברו יחד איתנו את החורף בשלום.

לדברי הד"ר "אנו מוצאים צמחים שבעבר היינו חושבים עליהם כאפשריים רק באזורים שבהם שורר אקלים טרופי (למשל אננס, פפאיה, קפה וכו') או צמחים הדורשים מנות קור משמעותיות כדי לשגשג, בהם עצי פרי כמו דובדבנים, ערמונים או אפילו פרחי צבעוני מרשימים. בשנים האחרונות הטרנד של גידול צמחים, כולל צמחי מאכל, בבתים משותפים, צובר תאוצה ומותח עוד את הגבול של מה שנחשב פעם לגינון קלאסי. בחרתי לספר על שבעה צמחים שיכולים לצמוח במרפסת של דירה בבניין משותף, גם כאלו שלא בהכרח היו הראשונים לחשוב עליהם ובעיקר כאלו שגם ניתן לאכול מהם."

אוכמניות ופירות יער

כמו רבים אחרים, אוכמניות היו מבחינתי פרי יער מיוחד שפוגשים בעיקר באירופה ובארצות קרות אחרות. לכן, באופן אינטואיטיבי, הנחתי שכמו במקרה של דובדבנים ועצי פרי נשירים אחרים, ללא מספיק מנות קור (שאין אצלנו), נגזר עלינו להסתפק באוכמניות קפואות או טריות במחירים שאינם מתאימים לכל כיס.

בשנים האחרונות התחלתי ללמוד את הנושא וגיליתי שישנם זנים רבים שמניבים תוצרת נפלאה (פרי גדול וטעים ביותר) גם ללא דרישה של מנות קור משמעותיות, שניתן בקלות לגדל כמעט בכל מקום בארץ (יש כמובן זנים צפוניים שדורשים מנות קור רבות ואלו אינם מתאימים לנו). אז מה בכל זאת הסיפור? אוכמניות אינן שורדות בקרקע שאינה חומצית. אצלנו, למעט בצפון רמת הגולן, הקרקע נוטה להיות בסיסית, ולכן לא ניתן לגדל אוכמניות ישירות בקרקע. הפתרון, שמתאים כמו כפפה ליד במקרה של מרפסת, הוא גידול במכלים (עציצים גדולים) והוספת גופרית שלוש פעמים בשנה (אביב, קיץ וסתיו – בחורף אין צורך), על מנת לאפשר לאוכלוסיית חיידקים לשגשג ולהחמיץ את הקרקע. השקיה נכונה למניעת המלחת הקרקע, חיפוי קרקע עם שבבי עץ, דישון עדין, גיזום לא מאוד מסובך פעם עד פעמיים בשנה, ואפשר לקבל יבול מרשים במיוחד. זן "סאנשיין" מצליח כמעט בכל אזורי הארץ, ניתן בקלות יחסית לגידול במרפסת ומניב שפע אוכמניות במשך חודשיים-שלושה.

פירות יער אחרים כמו אסנה (נקראת לעתים בטעות פטל שחור), פטל על צבעיו השונים (אדום, כתום, צהוב), ניתנים אף הם לגידול ברוב אזורי הארץ, אם כי חלק מהזנים ידרשו יותר מנות קור. תות שדה מאידך, יצליח יפה בכל אדנית.

צבעונים – להרגיש הולנדים לרגע

באופן אישי אני מאוד אוהב דווקא את הצבעונים הצנועים יותר שיש בטבע המקומי, בראשם צבעוני המדבר. בצלים של צמחי ארץ-ישראל טמנתי בגינה והם יודעים להתמודד היטב עם תנאי מזג האוויר שלנו. דווקא הצבעוניים המרהיבים שאנו מכירים מגלויות הולנדיות, אינם צומחים היטב אצלנו, אלא אם מספקים להם תנאים מתאימים, שמרפסת חורפית משתלבת בהם נפלא. הבצלים של הצבעוני זקוקים למנות קור משמעותיות על מנת להתפתח. ההמלצה שלי היא להכניס את הבצלים למקרר בחודש ספטמבר למשך של כחודשיים עד שלושה ואז לטמון אותם באדנית או עציץ גדול. החורף הישראלי מזכיר את האביב האירופאי והצבעוניים יספקו תפאורת פרחונית נפלאה. לאחר שהפרחים ינבלו, ניתן להפסיק להשקות, לתת לצמח להתייבש לחלוטין, ואז להוציא את הבצלים מהקרקע (ניתן לחתוך את שאריות הגבעולים שקמלו), לשמור במקום קריר ויבש, וחוזר חלילה לשנה הבאה.

אפונה / אפונת שלג

אפונה היא מהגידולים שאני יותר אוהב. צמח קל לגידול, מעשיר את הקרקע, מניב בנדיבות ומספק פרי טרי ובריא שלא פשוט להשיג אלא קפוא או משומר. אפונה שייכת למשפחת הקטניות, להן תכונה ייחודית של קיבוע חנקן אטמוספירי, בעזרת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום החיים על שורשיהן. למה זה חשוב? בכלליות ניתן לומר שצמח זקוק לארבעה יסודות בכמות גדולה: פחמן (שהצמח יודע להפיק מהאוויר באמצעות תהליך הפוטוסינתזה), חנקן (שמצוי בשפע באוויר אך אינו זמין לצמחים), אשלגן וזרחן. שאר היסודות, נקראים גם יסודות קורט, כמו מגנזיום, ברזל, אבץ וכו', נדרשים במינון נמוך בהרבה. לכן, נהוג לדשן או לזבל קרקע כדי להעשירה ביסודות השונים, ובדגש על החנקן. באופן מופלא, גידול קטניות מעשיר את הקרקע ומאפשר לגידולים הבאים בתור ליהנות מקרקע עשירה בחנקן, ללא צורך בדישון.

למרות שאפונה נזרעת בדרך-כלל בשדות רחבי ידיים, היא צומחת נהדר גם במכלים, ובמיוחד אם מספקים לה תמיכה לטיפוס (הדלייה). לא מדובר במערכת מורכבת; כמה מוטות יאפשרו לקנוקנות להיאחז בהם והצמח יטפס ויניב אפונה טרייה. במקרה של אפונת שלג, הדלייה היא הכרח.

ירקות עליים

ירקות עליים – חסה, תרד, רוקט, פטרוזיליה וכו' מעדיפים בדרך כלל חורף, סובלים הרבה פחות ממזיקים וקל לגדלם באדנית.

ירקות שורש

בחירה בירקות שורש עשויה להיות מוזרה מאוד כאשר מדובר במרפסת, ואכן אינני ממליץ לזרוע או לשתול את רובם, משום שהם זקוקים לקרקע עמוקה שבדרך כלל קשה לספק ללא שטח אדמה. צנוניות לעומת זאת, הן מגידולי המאכל המהירים, הפשוטים והנוחים ביותר לגידול, גם באדנית על מרפסת. משקית זרעים אחת ניתן לגדל לעתים עשרות עד מאות צנוניות, ואם תשאירו כמה מהן לצמוח עד אשר תפרחנה, בפירות שיתייבשו (בצורת תרמילים), יהיו די זרעים גם לעונה הבאה.

בצל

בצל ירוק הוא תוספת נפלאה לסלט טרי או לבישולים שונים. לא מדובר בירק אחר מהבצל היבש המוכר לכולנו, אלא שכאן מדובר בשלב שבו הצמח מתפתח לקראת פריחה ויצירת דור ההמשך. ניתן לזרוע בצל ולגדל אותו באדנית עד אשר העלים גדלים דיים כדי לשמש למאכל. אם יישאר די זמן באדמה, יתפתח הבצל ובסיום העונה יהיה ברשותכם בצל יבש. דרך מהירה ופשוטה יותר היא לטמון בקרקע בצלצלים קטנים שיקצרו מאוד את משך הגידול, או אפילו לטמון בקרקע בצל יבש שעבר זמנו ובקום לזרוק אותו, לנצלו בדרך הטובה ביותר. גיזום קבוע של חלק מעלי הבצל מאפשר לו להמשיך ולצמוח ולכם ליהנות מאספקה שוטפת של הירק הנפלא הזה.

שום

בדומה לבצל, גם שום יכול להתפתח בצורה טובה באדנית. הדרך הקלה ביותר לגדל שום, היא לטמון שן שום (רצוי שום ישראלי) בחודש ספטמבר. לאחר מספר חודשים, מהשן יתפתח ראש שלם. את העלים יש כאלו שאוהבים להוסיף לסלט.