הסוף לממולאים מעייפים!

איך נטפל בעין הרע?

עין הרע

בהמשך לאבחון עין הרע קיימות מספר דרכים להסרת עין הרע והרחקתו כאמצעי מניעה פעולות, התנהגויות, משפטי תפילה, לחשים, קמיעות וטקסים ואף מוצרים וחומרים שניתן לעשות בהם שימוש.

אך בראש ובראשונה מיסטיקנים ואנשי רוח ודת יציעו לאדם לשמור על התנהגות צנועה- להפחית בהתרברבות או ביצירת מושא לקנאה בקרב אנשים היוצרת צרות עין ואיחולים רעים מצד אנשים.

הם יעידו גם כי עין הרע הגדולה ביותר לאדם תגיע  מעצמו. בהתנהגות של חוסר אהבה עצמית, לחץ, מתח, כעסים ואנרגיה שלילית.

על מנת להתמודד עם אנרגיות שליליות ועין הרע, על כל אדם לחשוב חיובי, להימנע מלדבר רעות באחרים, להחצין החוצה צנעה, להגדיל את העשייה החיובית והנתינה לאחרים, להימנע מרברבנות ומאגו מנופח, ולשלוח אור ואהבה לכל יצור חי בעולם. לא לבקש/לאחל רע למישהו, אפילו פגע הכעיס/העליב או גרם לעוול ולהשאיר את ההתחשבנות לכוחות הגדולים מלמעלה.

אך אם בכל זאת מעוניינים להסיר עין הרע- קיימים מספר משפטים שהתקבעו בדורות השונים כמו למשל המשפט השגור-  "בלי עין הרע" – שמקורו ביהדות אשכנז, שרצוי לומר בכל פעם כשמציינים משהו חיובי אודות אדם אחר.

משפט בעל משמעות ומטרה זהות שהשתרש ביהדות ספרד "בן פורת יוסף עלי עין" –שרצוי לומר בכל פעם כשיוצאים מן הבית, ויש מחמירים המציעים להניח יד ימין על המזוזה ולומר 3 פעמים: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין".

קריאה של פרקי תהילים, מזמור ל"א – גם נחשבת לסגולה להרחקת עין הרע ויש הנוהגים גם להדליק נר לרבי מאיר בעל הנס.

אצל יהודי לוב כינו את הסרת עין הרע בשם  "נחייאת א פאס". ואותה היו מבצעים זקני הקהל יראי שמים שהיו אומרים לחש מיוחד המובא בספרי החיד"א או נוסח אחר הדומה לזה.

בנוסף לזה הם גם היו קושרים קשרים ומודדים את המרווח שבין הקשרים,  וככל שהמרווחים הצטמצמו בין קשר לקשר ידעו לומר אם העין הרע הסתלקה או לא.

 

נשיאת קמיעות:

קמע קרע שטן – "קרע שטן" ראשי תיבות של המילים: "קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא". הלקוחות מתפילת "אנא בכוח", שעל פי המקורות נכתבה בספר יצירה על ידי אברהם אבינו ומסייעות לטהרה והרחקת מחשבות ורגשות.

פתק עם ראשי התיבות ריגא"ל – נחשב כסגולה לשמירה מעין הרע היא על הפתק להיות לבן ולאחר הכתיבה יש להניחו בכיס הבגד או בתיק.

נשיאה של ספר "רזיאל המלאך" –בתיק או להניח מתחת לכרית. נחשב כסגולה. כשיש תינוק בבית נוהגים להניח גם מתחת לראשו בעגלה /במיטת התינוק.

חפצים לנשיאה:

בתרבויות השונות וגם ביהדות נתנו סימנים המגינים מעין הרע בחפצים כגון-

אבן טורקיז – מינרל טבעי שמיוחס לו כוח מאגי של שמירה מאנרגיות שליליות, צבע הטורקיז באיסלאם משמש כצבע מרחיק ושומר מעין הרע. ניתן להניח בכיס /בתיק או לחרוז מחרוזת של חרוזי טורקיז ולענוד אותה או לשאת אותה.

צורת חמסה – כף יד פרושה עם חמש אצבעות המכונה בארצות המזרח- חמסה. נוהגים גם לומר על דברים טובים כמה פעמים בתנועת יד פרוסה וגם לציין אותה בתוך הבית או על תליון  כתכשיט או כמחזיק מפתחות וכד'

חוט אדום – מנהג יהודי לסובב חוט אדום מסביב לקברי צדיקים ולגזור אותו לחוטים קצרים יותר שניתן לקשור מסביב לפרק כף היד. האמונה שלחוט האדום סגולה של הגנה מעין הרע גם לתינוקות קטנים.

מראה – בתרבויות שונות נהוג להאמין כי למראה המחזירה את המבט למביט בה סגולות מגינות מפני עין הרע- בתרבויות עתיקות נהגו לחשוב כי למראה יכולת להגן גם מפני ערפדים ומפלצות.

טקסים פולחניים:

טקס יהודי ידוע וקדום העוסקים בו לרוב רבנים קבליים המחממים גוש של עופרת ההופכת לנוזל וא שופכים אותה למים חמים בעת שמשמיעים בקול רם את שם האדם. מהאמונה סוברת שהצורות המתקבלות בגוש העופרת דומות לעיניים /חרבות ואנשים מסמלות כי יש על האדם המדובר עין רעה וכי על ידי תפילות או לחשים ניתן להפחית אותן. את גושי העופרת מרחיקים בצורות שונות- יש המנפצים אותן בתוך שקית וקוברים בבית קברות או משליכים לים.

טקס כפרת עוונות – מבצעים לפני כל יום כיפור או במקרים חריגים רבנים או מקובלים יכולים לשחוט תרנגולת ולהניף אותה שבע פעמים מעל הראש ולומר "זו כפרתי, זה עווני".

מי ים – מי הים מסמלים התחדשות – הגלים הבאים והולכים ממקור טבעי מופיעים במנהגים רבים כמסירי עוונות /חטאים. נהוג במקרים שבהם מרגישים כי יש עין הרע לשטוף את הבית במי ים וגם ללכת לים בימי שני או חמישי, להיכנס לים עד שהמים יכסו את הברכיים, לספור שישה גלים ובגל השביעי לשטוף את הידיים והרגליים. במשך כל הזמן יש להסתכל רחוק, בזמן השטיפה יש לבקש מהאנרגיות השליליות לנקות ולהיטהר.

נייר טבול בשמן ויין – יש הלוקחים דף נייר לבן ורושמים עליו בעט בצבע אדום את שמם. ומניחים את הנייר בכוס ובה שמן ויין למשך שבוע ימים. לאחר מכן מוציאים ומייבשים ואחרי שייבש לגמרי משליכים אל הים. .

מלח – בתרבויות שונות נהוג לפזר מלח כסגולה למזל טוב. יש הנוהגים כל יום לאכול לחם טבול במלח או לפזר מלח גס בכיסי הבגדים כסגולה לשמירה מעין הרע. בנוסף יש הנוהגים למלא במים קערה מזכוכית, להוסיף כף גדושה של מלח-ים, לערבב ולהניח מתחת לרהיט בבית כאמצעי הגנה.

ביצים  – קיים מנהג להניח  שתי ביצים חיות בתוך שקית. ולשבור אותן מעל הראש (בתוך השקית) ולומר "נשברה מעלי עין הרע" במשך שלוש פעמים. אצל יהודי צפון אפריקה נהגו להניח ביצה לא מבושלת על הברך של אדם חולה, כשמחזיקים אותה רק ע"י  האגודל והאצבע, ולוחצים על הביצה באמצעותן. במידה והביצה נשברה זה סימן כי את המחלה  הביאה עין רעה כלפיו. ואם לא ידעו כי מדובר במחלה פיזית בלבד ויש לטפל בה רק באמצעות תרופות.

בניגוד לאמונה כי כלי שנשבר בבית – מסמל  "מזל טוב", במקרים בהם אדם חושב כי קיימת עליו עין רעה יש לומר  "נשברה עין הרע" במשך מספר פעמים.

תבלינים וסכין – מפזרים בתוך שקית זעתר, רוזמרין וסכין מתכת. ומניחים מתחת לכרית למשך שבוע., ולאחר מכן לפזר את תוכנה לארבע קצוות תבל.(אפשר בצומת מרובעת)

 

 

 

נוסח התפילה נגד עין הרע:  (374)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כָּל מִין עֵינָא בִישָׁא, עֵינָא אוּכְמָא, עֵינָא צָרוֹבָא, עֵינָא תִכְלְתָא, עֵינָא יָרוֹקָא, עֵינָא אֲרוּכָה, עֵינָא קְצָרָה, עֵינָא רְחָבָה, עֵינָא צָרָה, עֵינָא יְשָׁרָה, עֵינָא עֲקוּמָה, עֵינָא עֲגוּלָה, עֵינָא שׁוֹקַעַת, עֵינָא בוֹלֶטֶת, עֵינָא רוֹאָה, עֵינָא מַבֶּטֶת, עֵינָא בוֹקַעַת, עֵינָא שׁוֹאֶבֶת, עֵינָא דִדְכוּרָא, עֵינָא דְּנוּקְבָא, עֵינָא דְאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, עַיִן דְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ, עֵינָא דְּאִשָּׁה וּקְרוֹבָתָהּ, עַיִן דְּבָחוּר, עַיִן דְּזָקֵן, עַיִן דִּזְקֵנָה, עַיִן דִּבְתוּלָה, עַיִן דִּבְעוּלָה, עַיִן דְּאַלְמָנָה, עַיִן דִּנְשֹוּאָה, עַיִן דִּגְרוּשָׁה, כָּל מִין עֵינָא בִישָׁא שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם שֶׁרָאֲתָה וְהִבִּיטָה וְדִבְּרָה בְּעַיִן הָרָע עַל פב"פ, גָּזֵרְנָא וְאַשְׁבַּעְנָא לְכוֹן בְּהַהוּא עֵינָא עִילָאָה, עֵינָא קַדִּישָׁא, עֵינָא חַדָּא, עֵינָא חִוָּורָא, עֵינָא דְאִיהִי חִיוַּור גּוֹ חִיוַּור, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל חִיוַּור, עֵינָא דְכֻלָּא יְמִינָא, עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא דְאַשְׁגָּחוּתָא תְּדִירָא, עֵינָא דְכֻלָּא רַחֲמֵי, עֵינָא דְאִיהִי רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל רַחֲמֵי, עֵינָא דְלֵית עֲלָהּ גַּבְנִינֵי, עֵינָא דְלָא אִדְּמִיךְ וְלָא נָאִים, עֵינָא דְכָל עֵיינִין בִּישִׁין אִתְכַּפְיָין וְאִתְטַמְּרָן גּוֹ כֵיפִין מִן קֳדָמוֹהִי, עֵינָא דְנָטִיר לְיִשְֹרָאֵל כְּדִכְתִיב הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְֹרָאֵל, וּכְתִיב הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, בְּהַהִיא עֵינָא עִילָאָה גְּזֵרִית וְאַשְׁבָּעִית עֲלֵיכוֹן כָּל מִין עֵינָא בִישָׁא, שֶׁתָּסוּרוּ וְתַעַרְקוּ וְתִבְרְחוּ וְתַרְחִיקוּ מֵעַל (פלוני\ת בן פלונית – שם האדם עליו אומרים את הלחש ושם אמו) וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כֹּחַ לִשְׁלוֹט ב(פלוני\ת בן פלונית – שם האדם עליו אומרים את הלחש ושם אמו) וּבְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, לֹא בְהָקִיץ וְלֹא בַחֲלוֹם, וְלֹא בְּשׁוּם אֵבֶר מֵרְמַ"ח אֵבָרָיו, וְלֹא בְּשׁוּם גִּיד מִשְּׁסָ"ה גִּידָיו (כשאומרים את הלחש על אשה, אומרים: וְלֹא בְּשׁוּם אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ, וְלֹא בְּשׁוּם גִּיד מִגִּידֶיהָ),מֵהַיּוֹם וּלְעוֹלָם. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַיְיָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. עַל כַּפַּיִם יִשָֹּאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ. עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ. אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי.